ריטב"א על יבמות צ״ט

מהדורה: חידושי הריטב"א, למברג תרכ"א

מפרשים:
1 ת"ר יש חולץ לאמו מספק והנכון בזה כפרש"י ז"ל וכבר פירשתי' בחדושי' הארוכי':
2 ת"ר יש מוכר את אביו להגבו' את אמו כתובת' עד הא קמ"ל מטלטלי משתעבדי לכתוב' ור"מ היא וש"מ דעבד' מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתוב' כי היכי דמטלטלי משתעבדי לב"ח משא"כ לרבנן דלדידהו אפי' מחיים לא משתעבדי לה מטלטלי מדין התלמוד וכמוכח מההי' דנדרי' שאמרו לו אפי' אתה מוכר שער ראשך חייב אתה להגבות לה כתובת' ואוקמ' כר"מ אלמא לרבנן אפי' מחיים לא משתעבדי לה מש"כ בב"ח דמיני' אפי' מגלימ' דאכתפי' וק"ל אפי' לר"מ היאך גובה כתובת' מהם דכיון שנתן כל נכסיו והוו להו נכסים משועבדי' שאין ב"ח טורף מהם עד דכתב לי' מטלטלי אגב מקרקעי כדאי' בב"ב וכדתני' עשה שורו אפותיקי ומכרו וכו' וכ"ת כשעשאו אפותיקי לכתוב' וקי"ל עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב"ח גובה ממנו א"כ מאי אירייא לר"מ אפילו לרבנן נמי משתעבדי וכדאמרי' ייחוד לה מטלטלי לכתובה גובה בלא שבועה בפ' אעפ"י ולא אמרו חכמים אלא שמדין התלמוד אין מטלטלי' משועבדים לכתובת אשה וי"ל דהכא כשנתן כל נכסיו במתנת ש"מ דשויוה רבנן כירושה ולא כנכסים משועבדי' וכדכת' בפ' יש נוחלי' לדעת גדולי רבי' ז"ל ולדעתנו. אבל יש שפירוש שם והוא דעת רבי' דאפילו מתנת ש"מ כנכסי' משועבדים דיינם לה ולדבריהם י"ל דמיירי הכא כשנתן כל נכסיו לבן ע"מ שיהא קיי' בהם כתובת אמו שלא תפסיד כלום מכתובת' מפני מתנה זו:
3 ר' יוסי אומר יכול הוא שיאמר אם כהן אני וכו' ק"ל לר' יוסי היאך חולקים תרומה לעבד בלא רבו ניחוש שמא ימכרנו ושחררנו או שיצא בשן ועין וה"ל זר ושמא יתנו לו תרומה וכמ"ד לק' שאין נותנים תרומה לאשה משום גרוש' וי"א דההיא דלא כר' יוסי היא ורבי יוסי לא חייש להא והנכון דשאני שחרור דשבח הוא לעבדי ולא משוי נפשיה עבד כדי שיתנו לו תרומה ועוד דקלא אית ליה טפי מגרושי' וכ"ש אם הוא בשן ועין דאית ליה קלא טפי ואי משום מכירה כיון דרבו חייב במזונותיו משום הנאה להא לא מוקים נפשיה בהא ליטול תרומה למוכרה וליגזול לכהנים שאין אדם חוטא ולא לא וכ"ש לאכילה שיש בו עון מיתה בידי שמים ולא חיישינן שמא יאמר לו רבו צא מעש' ידיך במזונותיך דכולי' האי לא חייש' כ"כ ר"י בתו' וכו':
4 בשלמא חש"ק דלאו בני דעה נינהו פרש"י ז"ל דזילותא דתרומה היא לחלקה להם לעין כל וזה הטעם לטומטום ואנדרוגינוס ור"ח ז"ל פי' דלאו בני דעה נינהו ודילמא מטמא לה או יהבי לזרים ולדבריו כי קתני דמשגרי' להם לבתיהם היינו לשגר על בתיהם שהוא גדול ובן דעת דזהיר בה: